אל מול המודל האנושי הזה עומד יעקב "איש תם יושב אוהלים". יעקב שמציב לנגד עיניו חזון אחר, חזון התמימות. האדם בא להוסיף לעולם את התם, כלומר את הקשר שבין החיים הפיזיים לבין מגמות רוחניות, את השלמות שבין חיי העולם הזה ומטרות הנצח של עולם הבא. יעקב איש תם, יעקב מוסיף לטבע כולו- לדומם, לצומח ולחי מימד נוסף. מימד של תכלית, של משמעות. כשיעקב שוכב בשדה, גם הוא שוכב בשדה כמו עשו אבל הוא לא איש ציד, איש שדה, אלא כשהוא הולך לשדה האבנים רבות, כך מספרת הגמרא, על מי יניח הצדיק את ראשו.
הצדיק מוסיף לעולם את הראש, את הפשר את המשמעות ואת השם, ואבני השדה מקבלות פתאום מימד אחר, הן קשורת לאיזה חזון, לאיזה סולם שמחבר ארץ ושמים, לאיזה תום לאיזושהי שלמות.
"ויבוא יעקב שלם, שלם בגופו שלם בממונו, שלם בתורתו". מה האדם בא לתרום לעולם?
הוא בא לתרום את "תורת ה' תמימה משיבת נפש", הוא בא להוסיף לעולם כולו את ברכתו המוסרית הרוחנית הערכית. יעקב רואה את חיי האדם לא כמסע ציד בלתי פוסק, אלא כמסע תיקון פנימי בלתי פוסק .
"יושב אהלים" עוסק בתיקון, בעילוי הפנימי שלו, בשיפור מתמיד של ערכי חייו. וכך הוא מקשר את העולם, מוסיף לעולם יופי. וכשיוצא יעקב מן העיר, העיר מאבדת מזיוה והדרה ויופייה, כי הצדיק הוא זה שנותן יופי לחיים, עדינות לחיים, רוממות לחיים כולם. יעקב מרוב מפגש מבורך עם המציאות ידע לא לצוד כבשים אלא להפיק מהן שייכות למשהו מאוד נשגב. ודווקא תתגלה בו ברכה בלתי רגילה- "ויפרוץ האיש מאוד מאוד", נאמר על יעקב שבכלל לא התכוון לצוד, דווקא לו יש כל כך הרבה ברכה וכל ממונו חביב עליו מאוד- "צדיקים ממונם חביב עליהם מאוד", כי הם שייכו את הממון אל יעד גדול. נחלת יעקב נחלה ללא מצרים, ברכת יעקב ברכת שמים וארץ.
שבת שלום וחודש טוב