לשון שעולה לשמים עולה אל על / הרב אליעזר קשתיאל (תשע"ד)

לשון שעולה לשמים עולה אל על / הרב אליעזר קשתיאל

פרשת חקת עוסקת לא מעט בטעויות שקשורות לדיבור. משה רבנו לא מדבר אלא מכה אל הסלה, ולעומת משה שלא מדבר ולכן נענש, בני ישראל מדברים, מדברים מידי, מתלוננים. ועל כך נענשים בנחשים ושרפים. "חטאנו כי דברנו בה' ובך" אומרים בני ישראל. כתרופה לכישלון הדיבור המקולקל, מצטווה משה ליצור נחש מנחושת ולהעמיד אותו על נס וכל מי שיראה את הנחש, יחיה. וכבר שאלו חז"ל "וכי נחש ממית או נחש מחיה". "מוות וחיים ביד הלשון".
הנחש תלוי מאוד מאוד בלשונו, בעזרת הלשון שלו שיוצאת החוצה, הוא מצליח לתפקד. להגיע אל המזון ולהתרחק מאויבים. בהרבה מובנים הלשון שלנו עוזרת לנו להסתדר בעולם, להתנהל במציאות. בעזרת התקשורת אנחנו משיגים דברים ומתרחקים מדברים רעים. חלקים גדולים מאד בעולם שלנו תלויים בדיבור. אדם שחלילה לא מדבר קשה לא מאוד להסתדר במציאות ולהשיג דברים פשוטים. ודוקא בשל כך אנחנו צריכים לדעת המה אנחנו רוצים להשיג, ואיך אנחנו רוצים להשיג.
הקב"ה נטע בתוכנו את הלשון ועל ידי הלשון אנחנו נשיג דברים, ע"י לשון התפילה. את הדיבור צריך להפנות כלפי מעלה, כלפי שמים. בעזרת הפה שלנו, צריך להשיג דברים ונוכל להשיג הרבה מאוד. לא פה שמתלונן, לא פה שמקטר, לא פה שמנסה לחטוף ולתפוס מקום. אלא פה שפונה למעלה "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך", פה של תפילה . יש מצוקות, צריך להשיג דברים בעולם, והלשון ניתנה לנו כדי שנפנה אותה אל על.
הנחש הוא סמל ומודל ליצור שתלוי כ"כ בלשונו, מורם על נס גבוה גבוה ועיני כולם נשואות אליו, לשמים, בתפילה. לקחת ולשים אותו על נס, בא לומר לנו שאנחנו יכולים לחולל ניסים בעזרת הדיבור שלנו. חז"ל אומרים שמשה באמת העמיד את הנחש בעזרת נס, שהוא עשה נס והנחש עמד בשמים בלי שום דבר שתומך בו. בכוחנו, בכח הפה שלנו ליצור ניסים, לחולל שינוים ולהשיג דברים. לשון שעולה לשמים שעולה אל על.
זה נכון במיוחד בפרשת חקת, ערב הכניסה לארץ ישראל, ארץ שכל מטרתה התפילה, הלשון. ארץ שבה צריך לשאת עיניים לשמים. ארץ שבה בשביל לקבל את הדברים הכי בסיסים צריכים לשון, לא לשון של מרגלים, ולא לשון של מתלוננים, אלא לשון של מתפללים. לשון שמפתה את ריבנו של עולם, שמושכת מלמעלה שפע ברכה, שפע גשמים, שפע בשורות טובות על עם ישראל. מידי פעם הקב"ה מלמד אותנו לא תמיד בדרך הכ"כ קלה, דרך נחשים ושרפים. שהוא מצפה מאתנו ללשון כזאת, ללשון שיותר ויותר מופנת לשמים שיותר ויותר מבינה כמה שהיא צריכה לבקש כל דבר, כל דבר ומאבינו שבשמים.
שבת שלום ובשורות טובות.

תפריט תפריט