הנטייה המינית


מין - התוכן המיני - היסוד המנצח באדם, העושה אותו לחי וקיים לעד. כשם שהחיים הקיימים עדי עד מתגלים ע"י כח זה בהגלמתם הגופנית, כן הוא פועל בתכנו בערך הרוחני הקיים בעצמיותו. שרשו של כח זה בפנימיותה של הנשמה - היסוד המקיים את אור־החיים°, המזריח° ומבריק אותו לכל שלל צבעיו° הרבים המתנוצצים בבהירותם הנפלאה. ומתוך שבהתגלמות החיים אין הזוהר° המקורי הזה מתכנס באישיות מיוחדת, קצר הוא הכח המחזיק של הפרטיות להכיל בתוכו מעין נובע זה המתגבר בשפעת אורות חייו עדי עד, הרי הוא מנביע מיניות ודורי דורות [ע"א ד ט לח].

נטיה מינית - הרצון של נטיית המין - הרצון היותר חזק מצד הטבע הגופני, שיש לו שורש בקדושה חזק מאד מפני הופעת החיים שבו [א"ק ג רצח].

אהבה מינית - האהבה° בפנותה לקראת הויית החיים ושלשלת השלמתם מדור לדור ומתקופה לתקופה, התשוקה האלהית של העלאת נר החיים [עפ"י מ"ר 24-25].

יסוד - היסוד - הנטיה המינית וענפיה ביסודה [א"ק ג רצו].

תקון היסוד - הפנית הנטיה המינית° וענפיה ביסודה למגמת הקדושה° של החיים [א"ק ג רצו].

ברית - פגם הברית - ההשחתה המעשית ביסוד המוסר° והשכל היותר נעלה, יסוד חיי העולם, חיי העתיד. (פגם ב)מוסר המחוקק למטרת חיי העולם של העתיד היותר גדול, הפועל החשכה פנימית שאי אפשר לו עוד להכיר לאמיתתו כל ערך של כל ענין נחמד וקשר אמיתי לכל ענין תכליתי מוסרי. (ו)כל ציורי המוסר הם בו ברפיון וצריכים סעד גדול, ועלולים להפגע מכל דבר קל [עפ"י מ"ה ברית ג (פנ' יד)].

תקון פגם ברית - עיקרו - קִדוּשׁ° הרצון והארתו° הברורה, עד שהרצון היותר חזק מצד הטבע הגופני, שיש לו שורש בקדושה חזק מאד מפני הופעת החיים שבו, שהוא הרצון של נטיית המין°, אור הקדושה שופע בו כל־כך עד שהצד הקדוש שבו הוא הרודה בחיים וממשיך את פעולתו והופעתו. והצד של החול°, וקל וחומר של הטומאה° שבו, הוא בטל לגמרי לצד הקודש, ואז באמת לא יקרב נגע° באהלו ונעשה צדיק משומר מכל מוקש [א"ק ג רצח].

"מאן דנטיר ברית° אתקרי צדיק°"(1) - כשבקשת העמדת המשפחה היא נאורה ומובנת באלהיותה, ועל כן מקימה בקרבו צביון של טהרת רעיון ומנוחת לב. וכשתכסיס החיים כולו נעשה מובן, מיושב ומיושר, על פי הזוהר של ההמתקה של הנועם האלהי, נעשים המעשים כולם מיושרים בתכלית המוסר והטוהר [עפ"י קבצ' ב קעו (קבצ' ג פח-פט)].
צדיק דנטיר ברית - מי שבא עד למדה העליונה, שהחפץ האלהי הוא גדול ומכריע בקדושתו גם את הנטיה המינית°, <הכרעה זו באה, לא בדרך עקירת הטבע הרוחני והגופני, כי אם ברוממותה אל התעודה השכלית, המוארה באורה האלהית> [קובץ א שכט].

ערלה(2) - אטימת נביעת תשוקת החיים ממקור הכל, המטה אותה לצד החלקיות והפרטיות המנותקת ממקור הכל, שאינה נותנת לאהבת המין° להתעדן. הגברת הצד הבהמי החמרי על הצד האידיאלי, ושכרון הבשרי המזהם את כל הנטיות הנאורות והיפות [ע"ר א שצז].
השיקוע של רוח האדם בתוך תאות המין עד לכדי צלילה גמורה, עד לכדי אוטם האידיאליות° והמוסריות° בחוגה, גרם את תכונת הערלה. והמעמד הפתלוגי הזה הוא נושא עליו בגויה את האימוץ של נטיה זו בצורתה היוצאת מחוג האידיאליות° והמסירה המוסרית° המגמתית° [א"ק ג שא].

ערלה - סוד הסרת הערלה - עליית° חפץ החיים למדה העליונה° המגמתית, עד שכל הנטיה ההולדית, וכל סעיפיה° הרוחניים°, המקושרים עמה, כל המון הרומנטיקה וכל ענפיה, כולם הם סעיפי הקודש° של חוסן° חפץ החיים, עד כדי להמציאו מתוך ההעדר במרום עז° וטהרת° חשק, המטביע את נעימת האהבה בכל היקום [א"ק ב שפג].
פרידת הכח הנפשי הכולל שבראש הגויה מפחיתות החומר°. השארת הכח הכולל הנפשי של ההולדה הקדוש ונבדל מאוד נבדל מהגוף, בקדושתו ופועל כשכלי [עפ"י פנק' ג קעז].
הבדלת הנפש מהחומר. עשיית הכח הנפשי הכללי של ההולדה חפשי ובן־חורין [עפ"י פנק' ג קעח, קעז].

ברית מילה - ענין ברית מילה - קביעות האמונה, שעי"ז נעשו ישראל ראויים שתחול עליהם קדושת° כל התורה° כולה [מא"ה ג קעה].
מצות מילה - (עניינה) - שאיפת ההשתלמות המעשית והרוחנית, להכשיר את הבשר והרוח אל אור האהבה הממלאה עז° ואורה° את כל גדות החיים, ע"י ניצוצה הפנימי של תשוקת יצירת החיים והזרחת אורם בתכונתם היותר אידיאלית° [מ"ר 25].

גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו(3) - את - הנשמה האסורה בבור - החומר°, שבלא כל חכמה קנויה, כאשר כח ההולדה הערל° הוא בשילוחו, הוא היפך החכמה - אין מים בו, בדם בריתך כח ההולדה הכללי הנפשי נעשה חפשי ובן חורין [עפ"י פנק' ג קעח].
ערלים - אומות העולם גם כשהם מולים ערלים הם(4) - הכח הנפשי של אומות העולם בהולדה פחוּת, כי עיקר רצונם בקיומם אינו מעולה [עפ"י פנק' ג קעז].
עסק בפריה ורביה(5) - נשיאת לב לדעת כמה טוב גנוז בחיים הבאים, ההולכים ומתרבים והולכים ומתפתחים יפה, להיות הולך ואור הולך וקרב אל המטרה העליונה אשר הציב אדון כל העולמים, ואיך כל כח טוב שיצא אל ההויה הוא הולך ועושה פירות, <עד שצריך להוקירו בשבילו עצמו ובשביל העתיד שלו ותולדותיו> [עפ"י ע"א ג ב קסג].

קדושת הזיווג(6) - הקדושה° הנעימה המיוחדת לישראל - (כאשר) האידיאליות השלמה של חפץ הופעת החיים בשביל הכרת יפים ורב טובם, (ממלאת) בצורה היותר בולטת את כל אותם הזיקים המסותרים שליבוב החיים כולם הולכים מהם [עפ"י פנק' ד נ].

  1. זוהר ח"א נט., צד., קסב., קצד:, רכז:, רמז:. ח"ב כג.
  2. שיקוע האדם בתאות המין גרמה את תכונת הערלה - ע"ע חסד לאברהם, מעין שני, עין הקורא, נהר נא. ואור החיים עה"ת, קדושים יט כו. דברי סופרים לר"צ 153 "כי הערלה היא אשת זנונים שהוא עטיו של נחש... שהוא שורש התאוה".
  3. זכריה ט יא
  4. נדרים ג משנה יא "קונם שאיני נהנה למולים, אסור בערלי ישראל ומותר במולי האמות, שאין הערלה קרויה אלא לשם הגוים".
  5. שבת לא.
  6. עפ"י א"ק ג ש: כאשר הרוח האצילי שבאדם עולה גם על התאוה המינית <הכוללת בעצמותה, ובסעיפי התאות החמריות הדמיוניות והרוחניות הכלולים בה, את החלק היסודי מכל הנטיות כולן> מקיפה ומאחדה עם כל המון הכחות הגשמיים והרוחניים שבאדם למטרה אחת מוסרית עליונה, אז האחדות מתגלה בעצמותו, וגילוי האחדות האלהית מתחזה בו בבשרו.