גלעד | עמוד נופל

רס"ר צביקה לביא לוי ז"ל

בן משה ומרים

נולד בכרמל

בכ"א בניסן תשנ"ג 12/4/1993

התגורר בעלי

נפל בקרב

בכ"ט בכסלו תשפ"ד 11/12/2023

מקום אירוע: צפון רצועת עזה

הובא למנוחת עולמים בירושלים - הר הרצל

הותיר: אישה - טליה, שלושה ילדים - שקד, אמיתי ואביב, הורים, אחים ואחיות

בן 30 בנפלו

קורות חיים:

בנם של מרים ומשה לוי. נולד ביום כ"א בניסן תשנ"ג (12.4.1993) במושב כרמל. אח לנתנאל, יעל, רועי, יאיר ותמר.

צביקה נישא לטליה והם עברו להתגורר בישוב עלי. לזוג נולדו שלושה ילדים: שקד, אמיתי ואביב.

ביום 7.10.2023 התגייס למילואים ושירת כלוחם בגדוד 699, עוצבת 'חצי האש' (551). נפצע באורח אנוש ב-20.11.2023 בצפון רצועת עזה ונפטר מפצעיו.

רב סמל ראשון צביקה לביא נפל בקרב ביום כ"ט בכסלו תשפ"ד (11.12.2023). בן שלושים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, הורים וחמישה אחים.

מתוך ההספדים:

רב היישוב כרמל ספד לצביקה ואמר: "עומדים אני בימי החנוכה. חג של אור. השיטה של בית הלל זה מוסיף והולך. אור ועוד אור שמוסיף אור לעולם. החיילים שלנו שנלחמים בגבורה מקדשים את החיים ומביאים אור לעם ישראל. צביקה, כמה אור הבאת לעולם. הייתי אור ליישוב, אור לעולם". ביום הזה, יום של אור שכל כך אופייני לך, אנו מלווים אותך. גדלת בבית של פשטות וצניעות. גם בקרב האחרון היית כזה בדמות שלך. תמיד לא לבלוט, אלא להיות מאחורה. וגם היית ישר דרך. גדלת בעולמה של תורה. צביקה, בימים האלה אנחנו מבקשים ממך שתהיה מליץ יושר ותעמוד לפני ריבונו של עולם ותבקש ממנו את האור הגדול הזה, אור של שמחה, אור של חיים".

ראש הישיבה לבוגרי צבא הרב אליעזר קשתיאל ספד לצביקה ואמר: "הצבי ישראל, איך נפלו גיבורים. רצת כצבי לעשות רצון אביך שבשמיים. קל כנשר היית, להכות באויב המרושע והטמא, שאין ולא יהיה לו מקום בארץ הקודש. אף פעם לא רמסת איש. תמיד השתלבת בנעימות, פרח של ארץ ישראל, עץ ארז שצמח בארץ הקודש. משפחת לביא, הלוויים האציליים, איבדתם את היקר מכל למען תקומת ישראל. אעשה כל שביכולתי למען זכרונו של צביקה. האור ינצח את החושך. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.

אימו של צביקה ספדה לו ואמרה: "ילד שלי. הגעת לעולם שלנו בתפילות רבות. פיקדון לשלושים וחצי שנים. ילד נשמה, חבר טוב, מסתכל על העולם בעין טובה ויודע להעריך ולהודות בכל דבר. ספורטאי, מנגן, לומד תורה כל השנים בכל יום. פעם אמרת לי שהמטרה שלך בחיים היא להיות עבד ה׳. בבית היית מתווה הדרך, עובד סוציאלי בלב ובנשמה. היית אבא נפלא, שטותניק, מלא באהבה ובסבלנות. אנחנו נפרדים ממך בכאב גדול, מודים לה׳ בל יום שהיית איתנו. נוח בשלום גיבור אהוב שלנו.

רועי, אחיו של צביקה ספד לו: "צביקוש אחי אהובי. היית בעל כל כך מסור, אהוב ועוטף, ואבא חלומי. עזרת לאנשים להכיר את הטוב שבתוכם. תמיד היית גאווה גדולה בשבילי. לפני שנתיים שאלו אותי באיזה פעילות מי הכי השפיע עליי בחיים ואמרתי שאתה. לא היה לי ספק. אוהב המון. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.

האח יאיר ספד: "צביקה הכי האהוב. שמח על הזמן שהיה לי להיפרד ממך. אני גם שמח על שהספקנו לדבר בזמן האחרון. אני רוצה שידעו שהיית כל כולך לב טוב. תמיד מתעניין ושואל לשלומו של כל אחד. בזכותך המשפחה שלנו הפכה להיות טובה הרבה יותר. אוהב אותך מאוד ומתגעגע".

תמר, אחותו של צביקה ספדה: "נזכרתי באחד הימים במחברת שקנית לי כשהייתי בכיתה ד׳. יום אחד חזרתי הביתה וראיתי על הכרית מחברת מחשבות, שם כתבת שאנחנו יכולים ליצוק תוכן אמיתי לחיינו. להגיד שלום לנהג האוטובוס, לחלוק את האוכל עם זו ששכחה בבית, לנסות בכל מצב ללכת בדרך הזו. כתבת לי שבפנקס הזה תרשמי לך את הדברים המשמעותיים באמת. אחי אהובי, ממחנכיי הגדולים ביותר. כולם אמרו שאתה לוחם על, ואני אמרתי שאתה אח על. בכל הצמתים והאתגרים תמיד היית משענת ומודל לחיקוי, ועכשיו צביקוש כל כך תחסר.

חנן, חבר ילדותו של צביקה, ספד לו: "צביקה אחי. מגדלור של אור, שמחה וענווה. עם ישראל מאבד היום את הטוב ביותר שהכרתי. בכל מקום תמיד היית המלאך של כולם. תמיד עוזר ועושה שיהיה רק טוב"