גלעד | עמוד נופל

סרן דניאל מימון טואף ז"ל

בן שלמה גבריאל ואורית

נולד בירושלים

בו' בכסלו תשס"א 3/12/2000

התגורר במורשת

נפל בקרב

בי"ד באלול תשפ"ד 17/9/2024

מקום אירוע: דרום רצועת עזה

הובא למנוחת עולמים בירושלים - הר הרצל

הותיר: הורים, שלושה אחים ואחות

בן 23 בנפלו

קורות חיים:

דניאל מימון טואף נולד בז' בכסלו, 3 בדצמבר 2000, בירושלים.

ילד רביעי להוריו, שלמה ואורית, אח לשמריה, מיכאל, נעה ונחשון.

שנות ילדותו עברו עליו ברעננה, וכשהיה כבן 5, עברה משפחתו (הוריו ושלושת אחיו הגדולים, שמריה, מיכאל ונעה) להתגורר בישוב הקהילתי דתי מורשת, במועצה האזורית משגב. במורשת נולד אחיו הקטן, נחשון.

דניאל היה ילד ספורטאי ואנרגטי, התנסה בענפי ספורט רבים והצליח בכולם. דניאל שיחק כדורגל, כדורסל, טניס, הוקי גלגיליות ועוד. בגיל צעיר התחיל לרכוב על אופני שטח בקבוצת טימשגב והתאהב בענף ספורט זה. דניאל התאמן באופן מקצועני, והשתתף בתחרויות, כאלו שלא נערכו בשבת. לדניאל היתה יכולת התמצאות וניווט יוצאת דופן. מאמניו היו מכנים אותו ה ג'י.פי.אס האנושי.

דניאל השלים 6 שנות חינוך יסודי בממ"ד מורשת, ומכיתה ז' עד י"ב, למד בישיבה התיכונית שדה יעקב. לדניאל היה קסם אישי וחיוך כובש, וכל המורים אהבו אותו גם אם לא תמיד השלים את משימותיו. במקביל ללימודים ולעיסוק בספורט, דניאל היה מדריך נערץ בבני עקיבא בסניף מורשת.

דניאל למד במכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי, ולאחר שנה וחצי דניאל התגייס לצה"ל, לגבעתי בעיצומה של מגיפת הקורונה, במרץ 2020. חרף הקושי והעובדה כי בשל הקורונה היציאות הביתה היו מועטות, דניאל תמיד שמר על החיוך ולא התלונן על דבר. דניאל עשה מסלול מהיר לקורס מ"כים, ומיד לאחר מכן קורס קצינים.

דניאל אהב לשמוע מוזיקה טובה – שלמה ארצי, עידן רייכל וגם מוזיקה בינ"ל.

בתפקידו הראשון כקצין, שימש דניאל מ"מ של מחלקת הפיקוד בבא"ח גבעתי. לאחר מכן מ"מ אלון בפלוגת החוד של גדוד שקד. לאחר נפילת חברו הטוב סרן ירון צ'יטיז הי"ד, דניאל החליף אותו כסמ"פ בפלוגה המבצעית של גדוד שקד. לתקופה קצרה אף שימש כמ"פ בפועל ואף סוכם לצאת לקורס מ"פים.

דניאל לחם בעזה מתחילת התימרון הקרקעי באוקטובר 2023. הפלוגה של דניאל נלחמה בצק"ח 401, והיו בראש בקרבות משמעותיים במהלך המלחמה – בי"ח שיפא, כיכר פלסטין, רפיח ועוד. דניאל הוביל את לוחמיו בגבורה ובאומץ לב. לוחמיו מספרים כי הם הרגישו הכי בטוחים בעולם ללחום לצידו.

ב-17.09.2024, י”ד באלול תשפ”ד יצא דניאל בראש כוח לפשיטה על מתחם טרור בשכונת תל סולטאן ברפיח, במהלך הפעילות התפוצץ מטען על הכוח, דניאל נהרג כתוצאה מהפיצוץ בן 23 בנופלו. יחד עם דניאל נפלו עוד שני לוחמים מפקד מחלקה ופרמדיקית. דניאל הובא למנוחות למחרת בהר הרצל.

טרם כניסתו לעזה באוקטובר 2023 הקריא דניאל לחייליו מכתב שכתב לקראת הכניסה לעזה:

"אני אתחיל מזה שאני זוכר שכשהייתי ילד תמיד סבא וסבתא היו אומר שכשאגדל כבר לא יהיו מלחמות ולא יצטרכו צבא. מהר מאוד הבנתי שזה לא נכון כי למדתי להכיר מה זה עם ישראל ארץ ישראל ומדינת ישראל שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב״ה מצילינו.

אנחנו נמצאים ברגע היסטורי רגע שיזכרו לדורות ואנחנו כאן זכינו לקחת חלק בהיסטוריה הזאת. פרק נוסף בסיפורו של העם היהודי. תמיד כל חלק כזה בסיפור של העם היהודי מתחיל מדבר אחד והוא ריבים פנימיים שלנו בתוך העם שאנחנו מעיזים לעלות על דעתנו גם אני שמי שחושב אחרת ממני הוא פסול ודפוק ולא חלק מהעם ולא חלק מאיתנו והוא סתם מנותק.

תמיד כשמגיעים המשברים שלנו בתוך העם יוצא מהם אסון לאומי כמו זה שקרה לנו ממש עכשיו תינוקות נשחטו משפחות שלמות נגדעו ואנחנו נותרנו כאן עם מדי צהל שצריך להגן עם עמו ונכשלנו צריך להגיד את האמת. עכשיו תורנו, תורנו להיות אלא שנוטלים את העול לוקחים את האחריות על העם עלינו כמו אברהם יצחק ויעקב כל אחד בניסיון שהיה לו ,משה שהעלה את העם לארץ יהושוע בן נון בכיבוש הארץ דוד שלמה ומלכי ישראל אסתר ומורדכי החשמונאים אנשי המחתרות הפרטיזנים, היהודים שהיו בתלאות השואה לוחמי צהל לדורותיהם כולם לקחו אחריות על העם שלהם. עכשיו תורינו.

לפני חודש וחצי היה ראש השנה עשרת ימי תשובה ויום כיפור התפללנו כולנו למען הכלל ואני אישית תמיד הדבר שאני הכי משתדל לכוון בו זה ספר חיים טובים הרי הכוונה כאן היא לא שנחייה עוד שנה ולא נמות הכוונה כאן היא שיהיו לנו חיים של משמעות ועשיית טוב למען עם ישראל וארץ ישראל ותמיד אני מכוון בזה הכי הרבה ומבקש שיהיה לנו חיים של עשייה למען הכלל של נתינה למען העם והארץ חיים שבהם אני הופך את העולם למקום טוב יותר את העם שלי לטוב יותר זאת תכלית החיים וכאן הגעתי לרגע וזכיתי לעשות את הדבר הזה ולחיות את החיים האלה חיים של כלליות ועשיית טוב למען עם ישראל בגופי ממש.

מכאן אני רוצה להגיד למשפחה שלי תודה. תודה על חינוך מדהים ללא פשרות עם ערכים נצחיים של עם נצחי שתמיד ינצח.

לאחים היקרים שלי אני אוהב את כולכם מכולכם למדתי בכולכם אני תמיד גאה לספר מה שאתם עושים את הגאווה שלי גם אם לפעמים אני מתנהג כמו ילד מפגר תדעו שתמיד אני אוהב אותכם וגאה בכם.

תודה לאבא ואמא שכל החיים נתתם לי מה שהייתי צריך אבל אף פעם לא נתתם לי לעוף על עצמי ולחשוב שאני כל העולם. כל החיים אני רואה איך אתם דואגים לעשות טוב בכל מקום שבו אתם נמצאים אם זה אמא שעובדת ימים כלילות ומוטרדת כל הזמן מבעיות שיש בעם שלנו במקומות בהם היא נמצאת ואיך היא תמיד לא עומדת מנגד ודורשת שהצדק והאמת הם אלו שיצאו לאור ואם זה אבא שכל הזמן עובד בשביל העם בשביל הביטחון של העם שלנו ונהנה מזה בצורה מעוררת השראה.

אתם מקור חיי.

אדם תבנית נוף מולדתו, הנוף שאני גדלתי עליו זה הנוף הזה של נתינה אין סופית ועשייה של דברים למען הכלל ולא הסתכלות אישית רק על עצמי.

אני אוהב אותכם ודורש מכם כל עוד אני נמצא שם כדי להילחם ברוע ולהשיב את הטוב לעם ישראל אתם תהיו שם בבית תמשיכו לעשות טוב לעם שלנו אל תעצרו אף פעם. תמיד תהיו עם ראש מורם וחזה נפוח כי אתם הצלחתם הצלחתם לחנך דור נאמן ומסור לעם ישראל ארץ ישראל ותורת ישראל תראו איזה אימפריה גידלתם כל ילד והייחודיות שלו בתרומה לעם ישראל וכן כולם תורמים זה הוכחה להצלחה של הורים טובים כולם צריכים לקנא בכם שככה הצלחתם.

וזכיני לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים אוהבי ה׳ יראי אלוקים אנשי אמת זרע קודש ב-ה׳ דבקים.

מאירים את העולם בצורה ומעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא. זה מה שאתם עשיתם והצלחתם ואני מתפלל שאני אצליח כמוכם.

נפגש בקרוב ומבקש תמיד לשמור על חיוך לא משנה מה קורה ולהמשיך לעשות למען העם הארץ.

אוהב אתכם בלי סוף"

בהלוויה שנערכה בהר הרצל נשא אביו שלמה תפילה מתוך התפילות של ראש השנה, לפני שספד לו. "אני רוצה לשיר לכם שיר מהשיר על עקדת יצחק שאנחנו קוראים בראש השנה, העוקד והנעקד והמזבח". האב שר: "הבן אשר ילדה ל-90 שנה, היה לאש ולמאכלת. צר לי כי אם תבכה ותתייפח, העוקד והנעקד והמזבח, אל נא יהיה עולם בלי ירח העוקד והנעקד והמזבח".

בסיום התפילה אמר שלמה: "יצחק חזר ודניאל שלנו לא חזר. נשארנו חרוכים וגלמודים בלעדיך. נלחמת בעזה קרוב לשנה ומעולם לא התלוננת. תמיד אמרת שהכל בסדר. יצאת למלחמה שאין צודקת ממנה. כל פרידה כשיצאת לעזה הייתה יום אבל עבורנו. בחרנו שתשכב בירושלים עיר הקודש ולא ליד הבית משום שמותך איננו אירוע פרטי. הוא שייך לכל העם הנפלא שלנו. אהבת ישראל תפעפע ותחנוק את המחלוקת הקשה בעמנו. דניאל איש חמודות, אני אוהב אותך"

אמו של דניאל, אורית, ספדה: "'דניאלוש הגיבור', ככה אתה שמור לי בטלפון שלי. לא קמת בבוקר להיות בינוני, זה היה הסטטוס שלך. היית תינוק מושלם והבאת לנו רק אור. יש לנו קשר מיוחד של הבנה, אהבה והערצה. מילד אנרגטי שהצליח בכל דבר, יפה בלורית ותואר, לוחם ללא חת ומפקד חדור מטרה. ממש פרזנטור של גבעתי. תמיד עם החיוך הכי מושלם. כל הגוף כואב מגעגוע.

בבר המצווה שלך בירכתי אותך ממילות השיר של אביתר בנאי, 'וליבי מבקש תהיה נשמר, תהיה אהוב וקרוב, ותמיד תלך בשדות של אמת, בשדות של שמחה ויופי וליבי כורע ומשתחווה חסוך מליבו בושה ועלבון ופחד'. מזה כשנה אתה ולוחמיך נמצאים בחוד החנית. בעזרת השם אנחנו נתחזק. תמיד פיקדת בראש מורם, וליבי קורע ומצדיע לך. תהיה מליץ יושר על כל המשפחה, על כל עם ישראל. אני מתגעגעת אליך בלי סוף. אני אוהבת אותך, אהוב שלי מושלם".

מפקד גדוד שקד של חטיבת גבעתי, סגן אלוף יאיר אטיאס, ספד: "דניאל שלנו, לוחם בנשמה, לא נשלחת לגוב האריות, הלכת אליו שוב ושוב כדי להציל את אחיך ואחיותך. זו החובה שלנו, להמשיך בדרכו של דניאל, או כמו שקראתי לך: טואף. הכאב הוא עמוק. היית מבקש ואף מפציר בנו להוסיף עכשיו חיוך ושמחה. אין רגע במלחמה הזאת שלא היה חיוך על פניך. חיינו לצידו של גיבור ישראל. הובלת חיילים, היית מפקד מעורר השראה ומפקד שמח. לחמת לצד ולמען החיילים שלך. אני אומר לכם בני המשפחה, תהיו גאים בו ובפועלו. הוא היה גאה בכם. אני משתתף בצערכם. לפני חודשיים נפל יונתן גרינוולד שהיה חייל שלך, עכשיו נקברת לצידו. נוח בשלום אחי היקר".