תרבות יוון כופרת בזה. ליוון, מיטב הרוח האנושית ורק האנושית, ומתוך כך גם האנושה, אין עתיד. הם כופרים בעתיד ומאמינים רק בהווה, או שלכול היותר יש עולם הבא אבל הוא כלל לא קשור לעולם הזה, הוא לא מצוי בו אפילו בצורה גרעינית ולא מכוחו עולם הזה פועל, ועל כן אין להיסטוריה כל מגמתיות, בוודאי לא מוסרית ערכית, והמסקנה המתבקשת מאיליו היא העצמת כל החוויות ההוויות, ובראשן כל הנאה שהיא, גשמית או רוחנית כשלעצמה, לא בניין החיים אלא קבלת ולקיחת כל הנאה אפשרית מהם. אין להם כל "עולם הבא"! על כך נטוש המאבק מאז בין רוח ישראל לרוח יוון, האם יש תקווה לאנושות במהלך עילוי ערכי מתמיד ואינסופי, או שהיא נדונה לכלא בהווה מתמשך שמה שנותר הוא רק למצות ממנו את כל ההנאות האפשריות.

מדוע אם כן חנוכה אצלנו נקבע להיות שמונה ימים, לכאורה די היה לו להיות באורך שבוע?! מה הצורך והלימוד מהוספת היום השמיני? על כך מלמד הרב[1] שרוח יוון אכן הצליחה לצערנו לחדור פנימה אל הקודש. התרבות היוונית כל כך מקסימה ומושכת, ויש בה גם נקודות אמת של פיתוח עולם חומרי עשיר, רחב ומתקדם, שאף על פי שאולי היא לא ניצחה את רוח ישראל, אבל מכל מקום הצליחה להכניס ספק וחולשה בישראל פנימה, עד שלא מעטים החלו אכן להאמין ולחיות כאילו שבאמת "אין עולם אלא אחד", שאין לעתיד יכולת "להציץ" אלינו ממעבה ההווה ולהאיר את דרכנו. זוהי טרגדיה ואף סכנה עצומה, ולכן ראו חז"ל ברוב פיקחותם להוסיף את היום השמיני ובזאת להדגיש מפורשות, את מה שבזמנים טובים ובריאים לא צריך כל הדגשה שהרי הוא ברור מאיליו וחי בלבבות בצורה מלאה ובריאה, שעולם הבא חי כאן ועכשיו בעולם הזה ומחייה אותו ונותן לו את ערכו ולנו את השמחה האמיתית בו, אין ולא יכולה להיות כל הפרדה בין העולמות, ומגמותינו כולן יצאו לבטח בשלמות בעתיד ההולך ובא מתוך ההווה.

נקודה למחשבה. האם והיכן בחייך מאיר העולם הבא ולו גם בהתנוצצות קלה וזהירה? אילו משמעויות מעשיות נגזרות אצלך מכך?

חנוכה שמח,

____________________________

[1] בספר עין איה שבת פרק ב' פיסקה ט'.