התורה מאריכה מאד בחלומות של פרעה ובפתרונם, הרבה מעבר למה שלכאורה נראה כצורך פשוט של העברת הנתונים על כך שיוסף פתר חלום, ובזכות זה הפך להיות משנה למלך. רבות עסקו המפרשים בפשר החלומות ועניינם.
החלום הזה, אומר האלשיך הקדוש בספרו "תורת משה", הפתיע מאד את פרעה, את החרטומים, והחכמים. בחלום הזה היתה רעידת אדמה, משהו מאד דרמטי. מצרים לא רגילה לשינויים דרמטיים, היא רגילה לחיים של שגרה- הנילוס זורם, החקלאות עובדת, אין עליות, אין ירידות. החיים נמשכים כפי שהם, ולפתע מדובר על שפע אדיר ואח"כ על חסרון קיצוני, אלו מושגים שזרים למצרים. מעולם לא ראו במצרים פרות רעות. ופרעה אומר: "לא ראיתי כהנה בכל מצרים לרוע". מצרים עוברת טלטלה.
עם ישראל עומד לעבור למצרים, המשמעות היא שההנהגה האלוקית עומדת לעבור למצרים, ומצרים מארץ רגילה תהפוך להיות לנושא מרכזי, שם במצרים עם ישראל יתפתח ויגדל. שם במצרים יתרחשו הגילויים המיוחדים ביותר של יצאת מצרים, של עשרת המכות, של קריעת ים סוף, של הולדת האומה. מצרים צריכה להתרגל או להתכונן אומר יוסף לכך שהולך להיות פה מה שהוא אחר, הנהגה מסוג אחר, הנהגה לעליונה.
שפע גדול חסרון גדול מצבים מאוד קיצונים רק איש חכם ונבון יכול להנהיג את מצרים, כי היא מופקעת מידי המצרים, היא הופכת להיות עכשיו מקום ששם רבש"ע מנהל, בשביל לבנות את עתידה של האומה עתידה של האנושות. קשה למצרים להתרגל לצורת החשיבה הזאת, אבל הם מוצאים את עצמם מוסרים את המפתחות, את ההנהגה לאדם זר איש עברי שרוח אלוקים בו. מסירת המפתחות ליוסף מבטאת את מסירת המפחתות לכל מה שקורה עכשיו במצרים לרבש"ע. רבש"ע מעכשיו יטלטל את האומה המצרית, ינהיג את כל מה שמתרחש בה בכדי להגשים את אותו חזון, חזון עליון של "וגר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם".
יוסף הוא בעצם השליח הראשון שמבשר את העובדה שהשכינה עכשיו עוברת למצרים. כי כל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם וכך גם כשגלו למצרים רבש"ע איתנו שם. והוא יצא אתנו יחד ממצרים. אמרנו בסוכות לא והוצאתי אתכם אלא והוּצאתי איתכם. רבש"ע כביכול יוצא אתנו והוא גם גולה איתנו וכשהוא גולה איתנו לאיזה שהוא מקום המציאות משתנה.
החלומות הם ירית הפתיחה הם הכותרת לשלב אחר, לשלב שבו ההנהגה של האומה המצרית תהיה כולה בידיים אלוקיות בידי השכינה.