קריאת שמע ומימוש האידיאל / הרב אליעזר קשתיאל
מיד לאחר פרשת המרגלים עוברת התורה לעסוק בפרשיה שקשורה לענייני הקורבנות- הצורך להוסיף נסכים ומנחות לכל קורבן וקורבן. והתורה תולה דין זה בהגעה לארץ ישראל.
למה יש בנסכים ובמנחות המתוספים לקורבן קשר לארץ ישראל ולסוגיית חטא המרגלים החמורה?
יש גמרא במסכת בברכות דף יד', שאדם שקורא ק"ש בלא תפילין כאלו הקריב עולה בלי מנחה, כאלו הקריב זבח בלי נסכים. אדם קורא קריאת שמע כשבתוך קריאת שמע מופיעים התפילי,. הוא מלא אהבת ה' במחשבתו ודיבורו. אבל הוא לא פונה אל עולם המעשה, הוא לא כולל גם את התפילן בפעל. זאת אומרת שיש חלקים באישיות שלו שאינם שזורים באור הרוחני.
כשאדם מקריב קורבן, הקורבן מתייחס למימד הנפשי, לכוחות הרצון. אבל בתוכנו יש מימדים נוספים. יש בתוכנו גוף, יש בתוכנו סתם טבע פשוט. יש בתוכנו דברים שדומים לקומת הדומם והצומח, יין ומנחה. גם הדומם והצומח שבנו גם הרמ"ח אברים והשס"ה גידים שלנו צריכים להיות שותפים מלאים בעבודת ה'.
קריאת שמע, כוללת גם את התפילין בפועל. אי אפשר להישאר עם אידיאל רוחני בלי התממשותו.
לבוא לארץ ישראל זה לממש, לכולל גם את רובד המעשה, לכלול גם את הצומח והדומם, הלכות התלויות בארץ. כך מחנכת אותנו התורה לא לטעות בעולם מופשט שאין לא התגלות בכל רבדי החיים.
שבת שלום ובשורות טובות.
לגרסת הדפסה לחץ כאן