מערכת המשפט בישראל היא עמוד התווך לכל השראת השכינה. השופטים בישראל צריכים להיות מורמים מעם, צדיקים, טהורים גיבורים, כי הם לא רק עסוקים ביישוב סכסוכים שבין אדם לחברו. השופטים, אומר הרמב"ם בהקדמתו למשנה, דרכם עוברת כל תורה שבעל פה, דרכם היא מתיישמת, הם מחיים את התורה. השופטים לא רק פוסקים את הדין, תפקידם הוא לרפא את הנפשות, כך לשון הרמב"ם. כשבאים לדון לפניהם, תפקידם הוא לראות איזה תיקונים מוסריים ונפשיים ראוי לתקן בנפשותיהם של בעלי הדין. לכן מסכת אבות, מסכת התיקונים המוסריים, נמצאת  בסדר נזיקין אחרי מסכת סנהדרין, אחרי המסכת שעוסקת בדיינים. מסכת אבות שמלמדת את הדיינים כיצד גם לתקן את הנפשות, כיצד לשלשל את שלשלת תורה שבעל פה שהיא לא רק אינפורמטיבית אלא נפשית רוחנית. משה רבנו יודע שעיקר המעבר של תורה שבעל פה יהיה לא רק באינפורמציה אלא בעובדה שיש אנשים מתוקנים בנפשותם. אנשים צדיקים שממשיכים לתקן נפשות, לפעול על הלבבות, להכשיר את הרוחות להשראת השכינה האמיתית בתוך ליבותיהם של ישראל. על זה ישעיהו מוכיח אותנו בהפטרת השבת, על המשפט, על המשפט בישראל, מיהם השופטים, מי המנהיגים, במה הם עסוקים. ציון במשפט תפדה. לחזור לציון זה לחזור לאנשים שהמערכת המשפטית בונה אותם להיות אנשי צדק, אנשים ישרים, אנשים טובים, מזוככים. שכשבאים לדון לפניהם הם לא דנים לפי החוק היבש, הם דנים לפי המגמות המוסריות הברוכות שצריכות לחול בליבותיהם של ישראל. לאט לאט צריך להחזיר את שופטינו כבראשונה, ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה ואז בעזרת ה' נשוב לציון ויקרא לציון עיר הצדק קריה נאמנה. נשוב לציון במלוא השיבה כולה, לכל מעלת המקדש, לכל מעלת השראת השכינה בישראל.

בשורות טובות ושיהיה חודש מנחם-אב מבורך ומלא ישועה.