"אם בחקתי תלכו" ברכה גדולה תהיה בארץ. רש"י בעקבות חז"ל מפרש- "בחוקותי"- שתהיו עמלים בתורה. המושג הזה "עמל בתורה", הוא מושג ייחודי לא רק ללמוד תורה, לא רק לדעת את ההוראות והמצוות, אלא ישנו ערך בפני עצמו שנקרא עמל התורה. עד כדי כך שלפי הגמרא במסכת סנהדרין הפסוק "אדם לעמל יולד" שמופיע בספר איוב, מכוון לעמל התורה. גם במסכת אבות, "ובתורה אתה עמל"- עמל, מסביר המהר"ל מפראג, פירושו עמדה נפשית של יציאה מן הכוח אל הפועל. תודעה כזאת שאומרת אני עוד לא ממשתי את עצמי, אני עוד לא נחשפתי. האישיות שלי עוד לא התממשה, עוד לא יצאה אל הפועל, עוד לא התגלתה. עמל התורה זהו מאמץ אדיר שנובע מהסתכלות של ענווה כלפי עצמנו. אנחנו כל הזמן צריכים לדעת שהרוב, רוב האישיות, עדיין לא נחשפה, עדיין לא התבטאה.
עמל התורה, הוא בעצם הרצון להתקדמות בלתי פוסקת, יציאה מן הכוח אל הפועל. כשאדם נמצא במצב של יציאה מן הכוח אל הפועל הוא חושף את האדמה שבו. לא סתם נקרא אדם מלשון אדמה, כי כמו שהאדמה היא מציאות פוטנציאלית שכל הזמן יש לה מה להוציא לפועל עוד ועוד צמחים,- תדשא הארץ עשב עץ פרי עושה פרי. זה נראה כאילו יש אין סוף לפוטנציאל שטמון באדמה שכל שנה מצמיחה ומצמיחה עוד ועוד. אדם שעמל הוא בחינת אדמה, הוא אדם. "אם בחקתי תלכו", אם אתם בני אדם עמלים, החושפים את האדמה שבכם "ונתנה הארץ פריה", "ואכלתם לחמכם לשובע". אז גם "ישיג לכם דיש את בציר" "ונתנה הארץ פריה" ושפע אדיר, בזריזות, בעוצמה. האדמה כראי של האדם.
חג הביכורים הוא חג מתן תורה ברכת הפירות משקפת את ברכת האישיות. ככל שאנחנו יותר אדמה, עמלים להוציא אל הפועל את האישיות שלנו שהיא אין סופית, שכל כך הרבה יש מה לבטא ממנה. כך גם ארץ ישראל מאירה אלינו את פניה וחושפת את השפע האדיר הטמון בה שיוצא עוד ועוד אל הפועל.
שבת שלום ובשורות טובות.