חוק מתקיים בהליכה. ההליכות שלנו, הדרכים שלנו, חלקן הליכות סתמיות פשוטות אבל בידנו לחבר את הדרכים ואת ההליכות אל התכלית, אל החוק העליון, אל המטרה. "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ", אם תחברו את הדרכים, את האמצעים אל התכלית, אל המטרה תפגשו עם חיים סביבכם שגם בהם המטרה מגיעה והמרחק בנינו לבינה מתקצר.
המדרש מתאר שכשנלך בחוקות ד' העצים יתנו כל יום פרי, נזרע חיטה ומיד היא תצמח ותיתן את פריה ואפילו עצי הסרק יוציאו פירות כל יום. פחות מרחק בנינו לבין הפרי עד כדי כך שלפי המדרש במסכת שבת דף ל' אפילו עתידה הארץ להוציא לחמניות ובגדים. אין צורך לכל העבודה, לכל המתווכים. אפשר להיפגש ישירות עם התכלית, עם המטרה.
אם בחיים שלנו נהיה אנשים שמחברים את חייהם אל מטרה גם הטבע יהיה כזה, גם העולם שסביבנו יהיה עולם שהמטרה יותר ניכרת בו, התכלית מגיעה ישר. "טעם העץ כטעם הפרי". בידנו, כותב הרב קוק באורות התשובה, לחוש גם את המטרה בתוך הדרכים, בתוך האמצעים להחזיר עטרה ליושנה, לחוש את טעמו של הפרי גם כשאנחנו נוגסים בעץ. בעזרת ד', קדושתה של הארץ תתגלה עוד ועוד, טבעה האמיתי יצוף וירומם אותנו להגיע אל קדושת ירושלים, אל תכלית כל חיינו כאן בארץ.
שבת שלום ויום ירושלים שמח.