ההספד שספד להדר הרב פנחס עציון

ההספד שספד להדר הרב פנחס עציון

                                                                                                                                                    להאזנה לחץ כאן
הדר, הדר , מתוק שלי, נשמה שלנו, הדר..
תורה חגרי שק, ענווה חגרי שק, שמחת חיים חגרי שק.
ואנחנו נפגשים מתוך תורה ומתוך בית מדרש, הנשמות שלנו משתוקקות זה לזה ואנו לומדים אורות, לומדים אורות ופניך מאירות. לאט לאט נחשפת נשמתך הגדולה המאירה האין סופית, לאט לאט אני מתחיל להבין את גודל הרצון את תעצומות האין סוף שבך, ומתחיל אני להיות נבוך, האמנם? אני לצידך?
ואנו לומדים מתוך זירעונים ופותחים בצימאון לאל חי. ועיניך הצמאות מפילות אותי ואני מוריד מבט משתאה ומחריש מול האש הבוערת בסנה, והסנה איננו אוכל. האש העולה בך מעלה מעלה בשמחה עצומה אינסופית וכוחות חיים שלא נגמרים והסנה איננו אוכל, ולומדים אנו צימאון לאל חי וזה כל כך אתה- חי, חי, הדר חי, ומגיעים לפסקה האומרת: "מקום מנוחתנו הוא רק באלוקים" ,והדר? הדר שלי בוכה, ואני שואל הדר, הדר למה אתה בוכה?! ואתה עונה לי שאנו לומדים יחד אמונה. אני בוכה בכי של געגועים, של כלות הנפש- "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות בית ה'" כך הדרוש- מקום מנוחתנו הוא רק באלוקים! ואתה עדינו העצני שלי- כולו של עדנה מעדן ובוכה, מעדן עצמו כתולעת בשעה שעוסק בתורה- וכולו גיבור קשה כעץ בעת שיוצא כחייל בצבאו של דוד. בוודאות אין סופית!

ולא מתקררת דעתך, ועולה אני במעלה האורות אל ייסורים ממרקים- כן, ייסורים ממרקים! ולומדים אנו על כל החולשות על כל החסרונות שכולם, כולם נובעים מחוסר הארת הנשמה העצמית. והנה, אני מביט ואין לך ולחולשות שום דבר ומאומה? ולמה? כי הארת הנשמה מופיעה תדיר בך ללא הפסק.
והפעם אני בוכה, בוכה על הנס בו זכינו, ויודע אני בוודאות כי נשמה גדולה חייה בתוכנו, בהדר שלנו. "כי עיקר האמונה הוא בגדלות שלמות האין סוף.." , והדמעות שלנו מתחברות ואני דבק בך וכלתה נפשי אליך לשאוב משהו מהחיוניות שלך האצילית הטהורה. ושאנו רואים אותך רוקד ומאיר, את העיניים הטובות שלך שרואות רק טוב, את השמחה, את החיוניות המופלאה- או אז נפלה החותמת-- ידענו!!
וכשאנו רואים את עדנה שרה בסוכה תחת צל האמונה- "אין שום יאוש בעולם כלל" והיא עולה ועולה- ידענו, זהו - הדר ועדנה.

ופה עדנה אגלה לך סוד, סוד אישי שרק עכשיו אני אולי מבין אותו, אפשר להגיד: באחת מתפילות ליל שבת- כולנו בתפילה, שמחה גדולה ברוממות אינסופית בדיוק כמוך הדר, ואנו מסתובבים ואומרים "בואי בשלום עטרת בעלה... לך דודי לקראת כלה ...", והנה אני שומע קול מחדר הזיכרון "הדר- הדר-" מי קורא? מי מתערב? ועונים לי אלירז ורועי " הדר- הדר- אתה משלנו" ועונה עמנואל בשקט "הדר אתה משלנו" וכולי נרעד – חיל ורעדה- ופתאום הבנתי שמלאך הוא, שלנו, איתנו, מלא כוחות- אבל שאול. ואני מתפלל בחוזקה ואומר: ריבונו של עולם- הלא בתורתך כתוב "וחי בהם"? הלא בתורתך כתוב "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום!"
חיים- הדר הוא כולו חיים! ה' אם יש לך מלאך בעולם הזה תן לו להופיע, תן לו לבנות בית נאמן בישראל. טהור ותמים מלא הדר, מלא עדנה . וצועק אני "הזו תורה וזו שכרה?" ומה שמציל אותי- מחזור של יום הכיפורים: " וכשהגיע למקום תפילין צרח בקול מר ליוצר נשמתו, שרפי מעלה צעקו במרה הזו תורה וזו שכרה, אויב מנאץ שמך הגדול והנורא", ועונה בת קול משמים –" אם אשמע קול אחר אהפוך את העולם למים, גזרה היא מלפניי- קבלוה! ומשעשו דת יומם", ה' צבאות ומאז סהדי במרומים – אני מתפלל עליך בכל ליל שבת- מתפלל על הופעת החיים הכלל ישראלית שבך שתלך ותופיע, התפללתי על הבית שלכם על הקשר המדהים הזה שיחיה , יחיה ולא ימות- ושאלתי אותך פעם עדנה- את רוצה נצח? את רוצה נצח?! אז קחי את הדר-והנה- קיבלנו אותך הדר לנצח. ואת עדנה זכית בהדר לנצח, ממש – וארשתיך לי לעולם , ללא שום תפיסה חומרית- רק ברית ה' ביני לבינך עד עולם.

ובשוך הקרב עם תום הירי בעת עלותך בסערה השמימה כאליהו הנביא ואלישע מצעק אחריו- " אבי! אבי! רכב ישראל ופרשיו.." – נשארה בידינו אדרת. אדרת מלכות ספוגה בדם ונשמת נצח נצחים שלך איתנו לעד.

הדר! אני נשבע לך- הנשמה שלך עוד תכה גלים. הנשמה האצילית שלך עוד תופיע ממרומים באלפי הדרים, במיליוני נשמות המחכים לשמוע את קולך – עוד יבנו רבבות בתים כשלכם, וכוחות חיים הדרים יעלו ויציצו. הרב קוק הרי כתב לכם שיר- הרי רשמתם אותו בהזמנה ותמיד ידעתי שאקרא אותו בחתונה: "תלחש לי סוד ההויה כולה, חייך יש לי חיים –קח..." ומסתיים השיר- "..ודור יקום וחי, ישיר ליופי ולחיים, ועדנה בלי די יינק מטל שמיים. ומהדר כרמל ושרון שופעת רזי ההויה תקשיב אוזן עם חי" כן שמעתם? אתם השיר של הרב, עליכם הוא חלם, כך זה אתם עדנה והדר לנצח.

הדר שלנו אתה יודע על מה נלחמת. לא על שקט לישובי הדרום, לא על כיפה של ברזל והסדרה כזו או אחרת. אתה נלחמת את מלחמת כיפת האמונה, כיפת שמים. את עוצמות הטהרה מול שוכני מחילות חופרי מערות- לא יודעים אור שמש- "יושבי חושך ידמו להבל נחשבו".
הדר ועדנה- מתי הודעתם על חתונה והיכן? אתם יוצאים מהלוויית אייל גלעד ונפתלי הי"ד ועולים לירושלים עיר הקודש ושם מכריזים על ברית נצח שבועת אמונים. הם הרי יודעים רק לצעוק "הראש למטה הראש למטה" לחפור למטה עוד ועוד לחפור, לחטוף, לדרדר את העולם היקר הזה למטה.
ואילו אתה הדר צועק לנו בקול- הראש למעלה – תרימו את הראש למעלה אל עבר האורות, אל כיפת שמים המקיפה אותנו- נותנת כוח. הביטו למעלה אל עם קדוש וטהור ספון באהבת עולמים-" כולך יפה רעיתי ומום אין בך". לא סתם דרשת באירוסין מתוך שיר השירים שעליו אומר רבי עקיבא שכל השירים קודש והוא קודש קודשים: ואתה דורש על " שינייך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכולם מתאימות ושכולה אין בהם" . ואתה מדבר על מפגש ראשוני שכולו טהור ולבן- אתה מדבר על מידת הנקיות, ועל הרצון הנורא להיכנס עוד ועוד פנימה . אז הנה הכנסת אותנו כולנו פנימה תחת כנפי השכינה, הכנסת אותנו תחת עשרת הרוגי מלכות - רבי עקיבא וחבריו שהיו כל כך כלליים ונצחיים, נסתרים ומשם מעניקים חיים. יש אותנו מקבלי חיים ויש אותם, אשר שורש נשמתם לתת עוז בפמליה של מעלה להוסיף תעצומות- "באלוקים נעשה חיל והוא יבוס צרנו".

ידע כל ישראל וישמע כל העולם – כי מלאך של קדושה טהרה ותמימות הילך ביננו שר וגדול-צייר בחסד עליון חכם ומלא רגש- עדין הבוכה בלומדו דעת אלוקים וגיבור ונחוש עת יוצא בראש חייליו להופיע עוד אור טהרה ותמימות בעולם. ותדעו אתם חופרי מנהרות, בורות נשברים ,סותמי בארות יצחק, שוללי ברית אבות כי "יושב בשמיים ישחק למו"- והנה "עם כלביא יקום וכלביא יתנשא, לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה" . ואת עדנה מתוקה שלנו זכית להיות הכי קרובה לאדם הכי נצחי שכולו נשמה ובטוח שבניין תעצומות הנפש לא לשווא הוא- והוא שלך.

ואתה צור נשמה טהורה- לכאורה חצו אותך לשניים, אך ילך ויתגלה הכלל השלם המתנשא מעל חלקיו. ודרכך , דרכך ממש יופיעו הצור, ההוד וההדר לחי עולמים!

איילת ואייל חמי ועמנואל- אתם אהבת חייו הדר קשור אליכם בקשרי חיים וחום נדירים, בלתי הפיכים –לא ינתקו לעולם ועד.
שמחה ולאה- אשריי יולדתו- אמרתי לך באירוסין. נשמה כזאת, מידות שכאלה לא באים במקרה משום מקום. מתוך הבית המופלא שלכם צמח הדר והתעלה- זכות עולמים תעמוד לכם!

ואחרונה שלנו עדנה- " לך דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה"- את הכלה היום של כל עם ישראל- עוז והדר הוא מלביש אותך. כלה הכוללת את כולם במעגל אחד. ובמרכז החתן, החתן שלנו- מתוק ואינסופי שילך וילמד אותנו תורה מהי, קודש , נצח, שמחה אינסופית ועין טובה בלי גבול.

הדר מחר בערב יחול צום תשעה באב-"השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני". אנחנו עוד נמצא את האהבה שבך לכל- נחיה אותה- האהבה שלך הדר תסחוף את הכול! ותבנה את הכול בניין עולמים!
תפריט תפריט