קדושים- תהיו! / הרב עידו רוזנטל
לא על מקומם יעמדו החיים. לא בגובה אחיד נתונה נפשנו. עולה ויורדת היא חליפות. יש ימים בהם תדמה לנו כשרויה בשחקי מרומים, בין מלאכי קודש מדורה. עוסקת היא אז אך באידיאלים נישאים, בשאיפות רמות, געגועים טמירים, אל עולם מתוקן ואידיאלי אשר שם רק אור האמת המוחלטה מושל.
וישנם ימים אחרים, בהם נמצאֶהָ בשפל טינופי מבואות. מבוססת בניות חשבונות דלים של מה בכך, בסבך מידות ששפלותן ניכרת וגלויה, אך מלפפת את האדם לבלי יכולת השתחררות, והחיים עצמם זולים אז, נמאסים על האדם, ויגעים מאד.
ואַיֵה מקומי האמיתי?שואל האדם את עצמו בנפילתו ובעלייתו.
פעמים אחר נפילה קשה, למשעים מכוערים ולמחדלים, יאמין האדם בכל ליבו שאין בו כל שאר רוח, שקטן הוא ודל ואין ברוחו מאום, רק ישות אומללה, רדופת דחפים ותשוקות. ומה כל השאיפה והגודל? הללו אינם אלא אשליה, חזיון תעתועים חולף המשעשע את האדם בדמיונות שוא, שעליו לגרשם כמשפט כל חלומות השוא המטעים ומתעים. בה יהגה רוחו נכאים.
ופעמים, בעת התרוממות הרוח, בנוח עליו רוח אלקים נשגבה, בתפילה אמיתי המטלטלת את כל חדרי נפשו, בעת השגה זכה ובהירה ובעיקר בפגישה עם אדם גדול הממלא את הסובבים אותו אמונה חיה וודאית, המאירה מתוך נפשו ומרוממות נפשות כל הקרובים אליו. או אז יאמין האדם בכל מאודו שנשמתו גבוהה מאד, שביכולתו להעפיל עד אין- סוף, שהאידיאלים, בהם עוסקים גדולי הרוח, אמיתיים הם מאד וקרובים לליבו. כפסע בינו לבין הגשמתם המלאה. כמעט מתמזג הוא בכל הוויתו עם הידיעות הנשגבות אותם פגש ובם עסק. ומה כל החולשות, הנפילות ופיתויי היצר?- אינו זוכר אותם כמעט. כמו נמלים רוחשות הרחק למטה ידמו בעיניו.
ומהי האמת?
האמת היא שהאדם הינו יצור מורכב. בנפשו רוחשות מצד אחד מידות מגונות, נטיות בלתי מעובדות ודחפים אפלים המובילים למעשים שפלים או לחידלון ועצלות. ומצד שני מאירות בקרבו שאיפות נאצלות וגעגוע אמיתי אל עולם אידיאלי.
וצריך אדם לזכור את שתי חליפות מצביו, לא לשכוח את רגעי הגודל בזמן השפל למען לא יתייאש, ולא לשכוח את נפילותיו בעתות התרוממותו, לבל תזוח דעתו ותרפהו מכל התקדמות.
ועוד צריך האדם לשים על ליבו: מוטל עליו להתאים את חייו לגובה שאיפותיו! מחובתו לזכור שהוא איננו שָם, במקום שנפשו מזדהית עם האמת והטוב, אלא במקום שבו מתנהלים חייו ומעשיו בפועל. עצם העובדה שאתה מבין, מסכים ומזדהה בכל ליבך עם רצונות עליונים, מידות מתוקנות ומעשים נפלאים, אינה מעידה על כך שמקומך שם. אדרבא, הצב את כל אלו, כל הגודל שפגשת כמטרה לפניך, הם יהיו נר לרגליך ויביאוך להתקדם, מכח השפעתם עליך, ולטפס מעלה- מעלה, עד שהחיים בפועל יהיו כאלו. אך כרגע מקומך אינו בגובה שבו מחשבותיך ורצונותיך, אלא בגובה של מעשיך בפועל.
טעות נוראה היא האשליה של הקדושה והתפארת, שהאדם מוצא בקרבו כביכול, לכשתשאנו רוח, טעות העלולה לעצור כל תהליך של התעלות ותיקון.
כי אכן צדק קורח ש"כל העדה כולם קדושים, והוא אכן הרגיש משהו מקדושת משה ואהרן ברוחו פנימה, אך עליו היה לזכור כי כל אלו- שאיפה! הם עמוד האש והענן לפני המחנה, המובילים אחרים תהליך תיקון המעשים אט אט, עד אשר יתקדש הכל להיות קדוש- בפעול!