"כִּי תָבאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַידוָד:"
דבר בעיתו לעסוק בענייני השמיטה בפרשת השמיטה, ובמיוחד בשנת השמיטה.
טובה כפולה ומכופלת לעסוק בעניינה של הארץ בפרק הזמן הזה שבין יום העצמאות ליום ירושלים, ימי ההודאה וההלל הגדולים על שיבתנו לארץ חיינו ולעיר מקדשנו ע"י ניסים ונפלאות.
הרמב"ם במורה נבוכים [ח"ג פרק ל"ט] מבאר טעם המצוות בשמיטה -
מהם לחמלה על בני אדם כמו שנאמר "ואכלו אביוני עמך ..." ושתוסיף הארץ תבואתה ותתחזק בעמדה שמוטה,
ומהם חנינה לעבדים ולעניים [מצוות השמטת כספים ושחרור עבדים],
ומהם עיון בתקון הפרנסה וכו' [והארץ לא תמכר לצמיתות].
וכבר השיג עליו דון יצחק אברבנאל בספר נחלת אבות [פרק ה' י"א]:
שאין להסתפק בקומה הזו של הטעמים - שאם הסיבה היתה רק מצד האדמה 'לא היתה השנה השישית בהיות האדמה בשיא חולשתה עושה תבואה לשלוש שנים דכתיב "וציויתי את ברכתי בשנה השישית ועשת את תבואתה לשלוש השנים" וזה מראה שהארץ לא חלושה מבחינה פיסית שהרי עושה בשנה השישית פי שלוש מהשנה שתבוא אחרי השמיטה אלא שה' הוא הנותן כח לעשות חיל ורב תבואות. ועוד שאם הסיבה היא טכנית בשביל ריבוי תבואה מדוע העונש כ"כ חמור שיצאו בגלל זה לגלות וכו'.
ר' יצחק עראמה בעל העקדה [ויקרא שער ס"ט] מביא הסבר מוסרי לשביתה בשביעית:
'שהיה זה ממנו יתברך הערה לנפשותינו לפקוח עיניים עוורות השקועות בעניני העולם ,כזביו והבליו,לעבוד את האדמה הגופיית תמיד, מבלי תת שביתה לנפשם, ולכן מאיר עיניהם ה', במה שצווה למנות ששת ימים ולשבות אחד, וכן למנות שש שנים ובשנה השביעית שבתון, כי הנה באותה שביתה נתעורר לצאת מאפלת מחשבותינו ומעבדות גופנו ..ובשנת השמיטה לא נתכוון לעבודת האדמה..[רק לקיום] ונעסוק בקנין שלמותנו והנהגת חיינו.'
אברבנאל [שם] בונה קומה נוספת - אבל האמת..שארץ ישראל יש לה בעצמה קדושה נפלאה ויחוס גדול לקבול הניצוץ האלוהי, והשגחה העליונה תתיחד באותה ארץ באופן נפלא, מה שאין כן בשום ארץ אחרת. לכן אדם הראשון נברא מאדמת ארץ ישראל דווקא ואברהם אבינו היה צריך לעזוב את מולדתו ולעלות לארץ ישראל מקום השלמות כי טבע ארץ זו מיוחד ועליה העיד הכתוב "ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה"
וכל זה יורה שהארץ בעצמה, מלבד העם היושב בה, היא מקודשת בעצמה, ולכן היו רוב המצוות תלויות בארץ כי הם היו מכלל עבודתה ...נמצא שהיתה ארץ ישראל נבחרת ונחמדת לפניו יתברך מתוך כל שאר הארצות כמו שהיה העם הישראלי נבחר מכל העמים.
ומפני זה רצה הקב"ה שכמו שהאומה בכללה תעשה זכר בשביתת היום השביעי -
זכר למעשה בראשית ועדות על בריאת העולם וחידושו בכל עת.
כך גם הארץ הנבחרת תעיד ע"י שמיטתה פעם בשבע שנים שנה שלימה על יחודה ושייכותה לה'.
שבת שבתון יהיה לארץ שבת להשם.