הסכמות מו"ר הרבנים גדולי התורה והאמונה בדורנו

הרב שלמה אבינר
רב הישוב בית אל
וראש ישיבת עטרת ירושלים

ב"ה טבת תשע"ב

מכתב ברכה

יישר כחו של הרב הגדול הרב יוסף קלנר על ספרו החשוב מילון הראיה שהוא תרומה מכרעת להבנת דברי קדשו של מרן הרב קוק בעזרת ניתוח מונחים ומושגים בצורה עמוקה ומדויקת גם יחד מה שמביא ברכה גדולה שהרי הרבה מבוכות בעניני אמונה נובעים מאי הבנת מושגים יהודיים לכן ודאי מאד יש לשמוח על ספר יקר זה ויביא תועלת רבה ללומדים.

שלמה אבינר

הרב יהונתן בלס
רב הישוב נוה צוף
ראש רצון יהודה, מכון תורני להגות להוראה ולמשפט
מחבר ספר מִנֹפֶת צוף

כ"ז אדר תשע"ב

שמחתי לשמוע מהרב המופלג בחכמה, המעמיק והבקי הרב יוסף קלנר שליט"א, המאיר מזה שנות דור בספרו מילון הראי"ה את עיני תלמידי תלמידיו וקוראי דבריו של מרן הגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, שהוא עומד להוציא בעז"ה מהדורה רביעית של ספר חשוב זה. כרבים אחרים, גם אני אסיר תודה על הסיוע שהמהדורות הקודמות סיפקו לי בעיוניי. ממה שהספקתי לראות מהמהדורה העומדת להתפרסם, התרומה הנוספת שלה - גם בתוכן שהתווסף וגם בסידור החדש של הערכים בריכוז הגדרות המושגים במדורים  - תהיה רבה.

בראשית פתיחתו למורה הנבוכים כותב הרמב"ם: "המאמר הזה, עניינו הראשון – לבאר ענייני שמות באו בספרי הנבואה... ואין הכוונה במאמר הזה להבינם כולם להמון ולא למתחילים בעיון... כי עניין המאמר הזה כולו וכל מה שהוא ממינו הוא חכמת התורה על האמת".

מדבריו אלה של הרמב"ם לפיהם ביאור "ענייני שמות" הוא הוראת "חכמת התורה על האמת" אנו למדים שהידיעות שמשיג קורא נבון מהבהרת משמעותם של "שמות" – מילים ומושגים - אינן מצטמצמות לתחום הסמנטי. התועלת המיידית שמקבל הקורא היא הבנת הרעיונות העמוקים של הכותב באותם המשפטים בהם מופיעים מילים ומושגים אלה. את תוצאותיו הקשות של אי-דיוק במילים המותיר בגולמיותם רעיונות חדים או גרוע מכך - משבש את הבנתם, תיאר הרב קלנר באקדמות מילין שכתב למהדורה הראשונה. אך התועלת מביאור "ענייני שמות" איננה מוגבלת למשפטים בהם המילים כתובות. ביאורם  מאפשר לקורא הנבון לדמות מילתא למילתא, להבחין בין מושגים דומים ולעמוד על היסודות הרעיוניים עליהם הציב הכותב את דבריו. בכך הוא "פותח שער" (ראה מו"נ א:ח) להבנה אמיתית יותר של כל תורתו של הכותב.

היתה סכנה שביאור מושגים עמוקים ומופשטים של "חכמת התורה על האמת" בהגדרות קצרות יוריד את ערכם של מושגים אלה בעיניהם של מי שאינם בשלים להבין את משמעותם (הקדמת הרמב"ם למשנה, העניין הרביעי). אך השכיל הרב קלנר לערוך את מילון הראי"ה בצורה המאפשרת לציבור תלמידים רחב, כל אחד לפי כוח השגתו, להשתמש בו כעזר: הציטוטים הלא ארוכים מכתבי הרב זצ"ל המובאים במילון כדי לפרש את המושגים לא יספיקו לבדם להבהיר את המושגים הקשים אלא יכוונו את הקורא למאמרים ולספרים מהם נלקחו כדי שילמד אותם ביסודיות ויבין כל ציטוט מתוך הקשרו. המילון מחייב את מי שמעיין בו לפתוח בעצמו את ספרי הרב זצ"ל ולעמול בהבנת דבריו. אין בכך חיסרון אלא חכמה: מי שיזכה לברכה בעמלו ייהנה מיגיע כפיו ולא יזלזל בפירותיו.

עומקם וסגנונם של חלק מהמחקרים הכלולים בנספחים שבסוף הספר מייעדים אותם למי שמתמצא בעניינים אלה ובמקורות המובאים בהם. לאחרים "יבוא בדבריו מן העומק וההעברה מה שיעמוד במקום ההמשל והדיבור בחידות" (מו"נ פתיחה לחלק א). ראויים המחקרים, הכתובים בלשון קצרה, לשמש בסיס למאמרים ולשיחות בהם ילבשו אותם הרעיונות המתאימים גם לציבור רחב יותר כלים פדגוגיים נאים שלא ימעיטו ביופי דיוקם.

העבודה והכישרון שהשקיע העורך/ המחבר במילון הראי"ה בכל מהדורותיו מעוררים השתאות. אני חותם בברכה שימשיך עליו הקב"ה שפע הארות מנפלאות תורתו מהן יְזַכֶּה בספרי חכמה נוספים את הצמאים להבנה עמוקה ומדויקת של תורת אמת.   

 יהונתן שמחה בלס, נוה צוף